פורום צ'ה

ועוד הלך עם פניני שנוא לליבם ויוצאים צילומים בתקשורת וזה היה יותר מידי לגאווה שלהם. אני לגמרי יכול להבין את העמדה הזו גם.

יש גבול באהבה ללא גבולות

אני אנווט,
פה בדיוק הבעיה. שלהפועל ירושלים נהיה אולטראס שאינו שונה משאר הקהלים.
והאולסטראס הזה מכרסם באווירה שהייתה ייחודית לקהל שלנו.
ועכשיו עבורי, זה כבר לא הקהל שלנו אלא זה פשוט הקהל של הפועל ירושלים, וזו הנקודה הכואבת.

מה מטרת הת'רד?
לפלג? לצאת על הבריגדה? אף אחד לא מושלם. גם אתה לא.
ברור שלא נעים לראות מקרוב התפרצות רגשות כמו אתמול.. יחד עם זאת, לצאת עליהם כארגון? מיותר ולא לענין.
יש יותר רגועים ופחות. יש יותר שקולים ופחות.
יש מספיק שסעים במדינת ישראל. אינספור, לצורך הענין. לא צריך גם בתוך הקהל שלנו

הלל אתה מזה חתיך, אלוהים ישמור

אבל אתה בכלל דוס, שמאמין שאדושם הוציא את הכל מהפריזר וחימם שאריות

טוב, אין הרבה מה לצפות מעו"ד ימני עם כמעט 7000 הודעות פה.

עולם הפוך, שלא נגיד מעוות.
באים ילדים בני 16-20, ומפלגים את האוהדים שהסתדרו יופי לפני 2006 לארגון הבריגדה מול השאר, עושים מעשים דוחים שלא מייצגים אף אחד מלבד עצמם ואז בא מי שבא ובצורה מעוותת מאשים את מי שמאיר ומתריע על התופעה השלילית הזו בפילוג.
הפוך גוטה, הפוך.

יש גבול באהבה ללא גבולות

כבר כמה שנים שמתפתח עימות גלוי וסמוי בין גרעין הבריגדה ועוד כמה חבר'ה, ובין החלק בקהל שמלווה את הקבוצה שנים ונולד לפני 1994.

רוב הקהל נמצא איפשהו באמצע ובא להינות מההצגה (או לסבול ממנה), אבל היו לא מעט מחלוקות בין הבריגדה לאוהדים שאיכפת להם. נקודת השיא הייתה הרבע הראשון במשחק בית נגד ולנסיה. שגם הוא היה בעבר קו אדום, ונורה אדומה - מצב שבו הבריגדה שמה את עצמה מעל המועדון, מעל הקבוצה, ומעל הקהל.

רוב הזמן הצדדים מנסים לחיות זה עם זה, אבל נדמה שאתמול במשחק בנס ציונה נחצה גבול.

אוהדים של הפועל ירושלים ניסו לירוק, לקלל ולפגוע בשחקן הקבוצה, יוגב אוחיון.

לי כואב על אוחיון, שהוא באמת שחקן שמתאמץ כל הזמן. אבל מה שבאמת כואב לי הוא שזה מה שנהיה מהקהל שאני אוהב.
אני לא יודע אם האנשים שהיו חלק בדבר הזה הם מהבריגדה, או לא מהבריגדה, אבל הם כנראה עם חולצות אדומות ומזהים את עצמם כאוהדים של הקבוצה.
אני גם יודע שהבריגדה במתכוון לא מעודדים את יוגב - שהוא השחקן הכי מחוייב בקבוצה.

אני התחלתי לאהוד את הקבוצה הזו כשהייתי בן 10 משהו כזה, ואני פיתחתי את הזהות שלי בתור אוהד על שני דברים: האהבה להפועל, והסלידה ממכבי.

כשהגעתי למשחק הראשון שלי בתור אוהד, לא הכרתי אף אחד בקהל. גם לא במשחק השני, וגם לא במשחק הרביעי. הייתי מגיע לבד, בתור נער, ומוצא שם בית.
כולם היו נחמדים, תמיד מי שעמד לידי בקהל הרגשתי שאני יכול לדבר איתו, להתלהב איתו, לשמוח איתו ולקלל איתו את השופט או את השחקן של היריבה. במחצית יכלתי לדבר עם אוהדים אחרים, ובסוף המשחק גם להציע טרמפ או לבקש טרמפ כי הרגשתי שהאנשים שלידי בקהל הם אנשים טובים, שבאו מאהבה.
זה מבחינתי הפועל. קודם כל זה.
זה להגיע למשחק ולהרגיש שהאנשים שסביבך הם סוג משפחה, הם אנשים שיש להם מכנה משותף אחד ויציב איתך וזה האהבה לקבוצה. שם אני יכול לעמוד, לצעוק, להתבאס, בלי שישפטו אותי, בלי שיסתכלו עליי מוזר. שם אני בטוח, מקבל אנרגיה מהקהל - אנרגיה של תמיכה, קבלה ואהבה.

מה שקורה עם אוחיון, ומה שקורה עם השליליות של הקהל זה מכרסם את כל מה שהפועל מסמנת בשבילי. כשאני רואה גוש של אוהדים ששמים את עצמם מעל הקהל, שיוצרים אליטה שמרגישה שהיא יכולה לעשות מה שבא לה, ויכולה גם להתנהג באלימות מפחידה ומכוערת שכזו - אני לא רוצה להגיע למשחקים ולא רוצה להיות חלק מזה.

רציתי להיזכר בשיר שמבחינתי הכי מזוהה עם הפועל, "יש בי אהבה" של אריק אינשטיין. כתבתי את השם של השיר ביוטיוב, והתוצאה הראשונה שהופיעה היא של נועה קירל.
אולי זה מה שמסמל את הדור היום...

אני רוצה להגיד ליוגב - אם אתה קורא את זה - אני אוהב אותך הרבה יותר מאשר את האנשים האלה בקהל. אני חושב שמה שאתה נותן לקבוצה זה הרבה יותר ממה שהם, ומבחינתי אתה הרבה יותר "הפועל" מהם.

כל מילה בסלע!!! ( קדמון זה היה בשבילך).

יש גבול באהבה ללא גבולות

הלו תרגעו יא פסיכים. בזיון??? אתם מאמינים למה שאתם כותבים??

הלו תרגעו יא פסיכים. בזיון??? אתם מאמינים למה שאתם כותבים??

הכל טוב ויפה, בואו נראה שאנחנו יותר טובים מהפקקטה הזה ובמשחק הקרוב נראה את הקהל בהובלת הבריגדה מעודדים את אוחיון בחימום. אני אהיה שם להקשיב

תגובת הבריגדה:

***הודעת הארגון***
אחרי 48 שעות של ניסיון עליהום מצד שונאי הארגון, תקשורת, ושאר שקרנים שמנסים להכפיש את הארגון ולהציג אותו באור שלילי בעזרת עיוות האמת וטשטוש המציאות אנו נאלצים לצאת בהודעת הבהרה:

לאחר המשחק בנס ציונה בו הושפלה הקבוצה פעם נוספת, ירדו השחקנים אל חדר ההלבשה תוך ספיגת שריקות בוז וצעקות מחד ומחיאות כפיים מאידך, בתגובה לצעקות של חלק מקהל האוהדים (למה לא פירטתם אילו צעקות?) החליט יוגב אוחיון להגיב וניסה לתקוף אוהד ותיק תוך שהוא צועק "בוא, אני מזיין אותך", אוחיון נבלם ע"י השחקנים.
לאחר המשחק כשיצאו השחקנים לכיוון האוטובוס יוגב ניסה לתקוף אוהד אחר של הקבוצה (למה לא פירטם מדוע?) הפעם מנכל הקבוצה והמאמן מחזיקים אותו לעיני כל ומונעים ממנו להכות את אותו אוהד.

התשוקה והתמיכה האינסופית של קהל אוהדים בקבוצה שלו (איך תמיכה אינסופית מתיישבת עם קללות של שחקני הקבוצה?), בתוספת אמוציות, כעס וביקורת (למה לא הכנסתם כאן גם "איומים, קללות, יריקות?) מהצד השני הן חלק מהנוכחות הבלתי נפרדת של אוהדים בספורט. כל אוהד בוחר איך להגיב לסיטואציות כאלו ואחרות בקבוצה. אך שחקן מקצועני שעובד עבור הקבוצה אינו יכול להרשות לעצמו לתקוף אוהדים, לא באיצטדיון ולא מחוצה לו. התנהגות אלימה של שחקן כזה או אחר לא באה בחשבון(והתנהגות אלימה עוד יותר של קהל?) בעיקר לא כשאתה לובש את הגופיה האדומה, אין זה משנה אם אוהד מתגרה בך או לא (אה וואלה? אז לאוהדים מותר הכל, ולשחקנים אסור כלום?)
אנו מצפים מהמועדון להתנער מאלימות ולנקוט באמצעים על מנת להפסיק התנהגות כזאת של השחקן, לבל יחשבו שהתנהגות אלימה לה היו עדים מגוון שחקנים, צוות מקצועי והנהלה - לגיטימית ומתקבלת בשתיקה רמה. לא יאמן שזו הבקשה שלהם. זה צריך להיות בדיוק ככה רק עבור הקהל

ארגון האוהדים לא תקף שחקן בצורה פיזית והארגון אינו יכול או רוצה לסתום פיות לאוהדים ביציע, יחד עם זאת אנו מגנים איומים כאלו ואחרים ואין לשייך פעולות מגונות של אוהדים בודדים אל הארגון.
בנוסף, אותו כתב בצהובון מקומי נוהג להכפיש בקביעות במשך שנים את הארגון בעזרת כתבות שקריות חסרות כל ביסוס. למזלנו, אופי בעייתי זה הוא שמנע מאותו כתב לעבוד במועדון היקר שלנו ולטנף אותו מבפנים.

לגבי השוואה לארגוני אוהדים אחרים - הבריגדה חרטה על דגלה, בהשפעת ערכי המועדון של הפועל ירושלים, מלחמה בגזענות, מיגור סקסיזם והומופוביה מהיציעים ואהבת אדם. כל זאת ילווה בשנים של עשייה למען הקהילה בתוך ומחוץ למגרשים - איסוף תרומות שנתיות לנוער חסר דיור ולמקלטי נשים בעיר, התנדבות והובלת פרויקטים ספורטיבים המשלבים מרכזי למידה לנוער בסיכון, עריכת טורניר לפליטים וכדומה... יפה מאוד. לכן, אמורים להיות בארגון גם הערכים והכוח למגר אלימות שנמצאת בתוך הקהל, ולא רק להצביע על האלימות שמחוץ לקהל

אנחנו נמשיך להגיע למשחקים ולעודד מהשניה הראשונה עד האחרונה, נמשיך לדחוף את השחקנים שלנו הכי חזק שאפשר, נמשיך לבקר התנהגות שלא מתאימה לערכים של הפועל ירושלים, נמשיך ליצור תצוגות עידוד ותפאורות ברמה הכי גבוהה שיש ולתת את הכל למען טובת הקהל והקבוצה.

הפועל זאת משפחה אחת גדולה. לא ניתן למפלגים, לשונאים ולכתבים להכפיש את שמינו וליצור קרע בקהל. נגיע למשחק הבא חזקים מתמיד ונקרע את הגרון בשביל הקבוצה שלנו.

עד המוות הפועל ירושלים